הזמן נוזל בין ידיי
כשמן זך
הזורם מתוך
חבית פעורה
גבי והמצלמה
דבי וגבי היו זוג שגר בדרום תל-אביב בחלק הפחות סימפטי.
גבי היה צלם במקצועו ודבי הייתה תופרת ועוסקת בתחום האופנה והלבוש.
יחד הם חיו בצניעות וענווה בדירה שכורה, דלפונים הם אמנם לא היו, אך ניתן לומר שניהלו אורח חיים שאינו מנקר עיניים ושאינו מאפיין את אנשי הבוהמה של תל-אביב, על אף שנהגו בעקבות עבודתם להתחכך בלא מעט כאילו.
מעבר לכך הם חיו חיים מלאי עניין ועשירים בתוכן.
גבי עסק בצילומי נוף וטבע וצילומיו הופיעו במגזינים מפורסמים כגון: טבע הדברים ומגזינים אחרים בחו"ל.
גבי אהב לבלות את סופי השבוע שלו בצילומי טבע ואובייקטים מעניינים כגון : נחלים, יערות, צילומי ים, מערות ועוד.
דבי שאת סופי השבוע בילתה בגפה בדירתם המשותפת עסקה בתכנון קדחתני של ביגוד אופנתי מהשורה הראשונה ובשיא המודרניות לטובת בתי האופנה עימם עבדה. דבי אהבה נורא את עיסוקה אך אם זאת סבלה מדיכאון עקב הבדידות הנוראית עימה הייתה צריכה להתמודד .
הנסיעות לצילומים של גבי בסופי השבוע הותירו אותה גלמודה.
היא חשה פעמים רבות כי המצלמה של גבי הפכה לתחליף שלה עבור גבי.
נדמה היה שאם ישאלו את גבי את מי יעדיף את המצלמה או את דבי יבחר בראשונה.
יום אחד רכשה דבי מצלמה חדישה מחנות יד שנייה הסמוכה לביתם.
היא החלה עוסקת בקריאת חומר צילום ובצילום של כל מיני שמלות, טוקסידו ושאר אביזרי אופנה כגון שרשראות ועגילים.
בצורה זו הצליחה דבי להשיג את תשומת ליבו של גבי, הוא החל שואל את דבי פרטים לגבי המצלמה והחל לנהל עימה דיאלוגים סוערים יומם וליל על נושאי צילום.
דבי הייתה מרוצה מכל העניין שהצליחה להחזיר את יחסיהם למסלול הרצוי.
מה אתה רוצה להרוג אותי...
הוא היה חסון בעל חזות מוסקבאית
טיפוסית בעל 2 קעקועים לאורך ידיו.
הוא לבש חולצה מצועצעת ושרשראות לצווארו
וצלע ברגלו הימנית.
הוא התגורר במרתף בדרום העיר ,באזור העוני
של הפרבר בקייב שאפילו אוטובוס או רכבת לא הגיעו לשם.
אפלה שררה במרתף שולדימיר חי בו רוב שעות היום , צחנה עלתה ממנו שאפילו חולדות ועכברושים לא הצליחו לעמוד בפניה.
ולדימיר נהג לבלות במסבאות חשוכות ובסמטאות צרות , ברשותו היו 2 אקדחים וסכין ציידים אותם נשא באופן קבוע.
כאשר הגיע לחנות התכשיטים של אנדריי במרכז הפרבר הקפוא, הוא בדק שהחנות ריקה מלקוחות ורק הזבן אנדריי נמצא בה.
הוא נכנס פנימה בבטחון רב ,סגר את דלת החנות אחריו .
כאשר ווידא כי החנות ריקה מאדם , התקרב לאנדריי ,הצמיד סכין לצווארו וחש באוזנו במבטא רוסי כבד, "תן לי מהר 5 שרשראות זהב".
אנדריי התחנן בפניו ואמר "מה אתה רוצה להרוג אותי?"
ולדימיר ענה לו : אם לא תיתן לי את מבוקשי אז יש סיכוי גבוה שכן..
מתי נגמרת הילדות?
רני ומתי היו חברים טובים
עוד מרגע שליפתם מרחם אימם.
הם היו שכנים,למדו באותו בית ספר שיחקו יחד
במילים פשוטות חברים שגדלו יחד.
השיר : איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה?
היה תפור על רני כמו חליפה מחויטת
רני היה היזם שבחבורה האקטיבי והאופטימיסט
לעומתו מטי היה קצת יותר פסיבי חרד במקצת ורואה שחורות.
אולי זה מה שגרם להם להסתדר כל כך טוב
הניגודיות בינהם יצרה מין שלמות כמו סט קלפים.
בבגרותו החליט רני לרכוש אופנוע חדיש ומשוכלל
עם מנוע מפלצתי שיצר רושם אבל גם לא מעט רעש.
כל בני השכבה התרשמו מהאופנוע של רני
ואיך לומר מתלבושת האסטרונאוט שעטה לגופו.
רני היה בחור גבוה ונאה שידר נוכחות
דבר שגרם ללא מעט בנות שכבתו ללכת שבי אחריו.
מטי חש כי חברותו עם רני החלה רופפת והחל להתרחק ממנו הוא
נפגע עד עומק נשמתו מכך שהוא מתרועע עם אחרים ופחות איתו.
רני שהיה ידוע כציניקן מושבע התבדח איתו
וירד עליו תכופות בפעמים שנפגשו יחדיו וגם עם אחרים..
למרות זאת רני לא שכח ולו לרגע אחד את חברותו רבת השנים
ועתיקת היומין עם מטי והזמין אותו להשתתף בכל המסיבות אליהם הלך.
מטי קיבל זאת באהבה והערכה רבה והבין בליבו שלמרות היותו מקובל
הוא עדיין החבר הטוב שלו ועל כן נחה עליו דעתו.
ערב אחד רכב רני בשעת לילה מאוחרת עם האופנוע שלו שחזר מבילוי סוער
הערב היה גשום קריר ואפל עד מאוד הראות הייתה כמעט אפסית.
דבר שלא הפריע לרני להאיץ את דוושת הגז מבלי להניד עפעף
ברגע אחד החליק רני על הכביש הרטוב איבד שליטה והתהפך על הכביש.
רני הובהל לבית החולים במצב קשה ואושפז בטיפול נמרץ
למחרת הבוקר הגיעה הידיעה המרה למטי והוא הגיע במהרה לבית החולים.
מטי זכר לו אמונים על כל שנות חברותם והיה הראשון לבקר את רני
ששמח לראותו, חייך לעברו בחיוך שבור לאור כאביו העזים.
ואמר לו כך :"חברות איתנה חזקה ממים"
מטי שאל את רני לשלומו? מה קרה ? מה אומרים הרופאים על הפגיעה?
פניו של רני היו נפולות נוכח השאלה של מטי עיניו הדואבות אמרו הכל
השפיל את פניו מטה ואמר: "אני אהיה נכה כל חיי עמוד השדרה שלי התרסק מהתאונה שעברתי"
מטי חיבק את רני ובעוזבו את בית החולים אמר: "אני אותך לא עוזב"..
Subscribe to:
Posts (Atom)